גזר דין בתיק פל"א 189-07-12

בתיק זה הורשע הנאשם, בהכרעת דין מנומקת שניתנה ביום 9.4.13, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בלא רישיון תקף, אי ציות להוראות שוטר ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי לחובת הנאשם שלושה עונשי מאסר מותנים לתקופות של שישה, ארבעה ושלושה חודשים.

לפיכך, עתרה המאשימה להטלת עונש של מאסר בפועל, הפעלת המאסרים המותנים במצטבר, פסילת רישיון, קנס כבד ועונשים נלווים.

הסניגור הסביר את מצבו של הנאשם, פירט את הנסיבות, טען כי אין לחובתו עבירות דומות קודמות וביקש להאריך את העונש המותנה, או לחילופין להפעילו בחופף לעונש בתיק זה כך שיוכל לרצות את עונשו בעבודות שירות.

מתברר כי כנגד הנאשם לא פחות מחמישה עונשי פסילה, אשר חלקם הוטל בנוכחותו, וזאת כמפורט בהכרעת הדין:

ביום 28.1.09 במסגרת תיק 3684-12-08, הוטל על הנאשם בנוכחותו עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי ופסילת רישיון לתקופה של שבעה חודשים, וזאת בגין שתי עבירות של נהיגה בלא רישיון תקף, האחת מחודש אוגוסט 2008 והשנייה מחודש דצמבר 2008. פסילה זו לא חושבה אלא לאחר העבירה דנן. העונש המותנה שנקבע בפסק דין זה, אינו בר הפעלה.

ביום 13.9.10 במסגרת תיק 8067-07-10 הוטל על הנאשם, שלא בפניו, עונש פסילת רישיון, לתקופה של חמישה חודשים. בקשה לחישוב הפסילה הוגשה רק לאחר האירוע דנן.

ביום 16.12.10 במסגרת תיק 8064-07-10, בבית המשפט בחיפה, הוטל על הנאשם, בנוכחותו, עונש מאסר מותנה לתקופה של 3 חודשים ופסילה ל - 11 חודשים, בגין עבירה של נהיגה בלא רישיון תקף. גם פסילה זו לא חושבה אלא לאחר האירוע דנן.

ביום 26.10.11 במסגרת תיק 4090-05-11, בבית המשפט בחיפה, הוטל על הנאשם, בנוכחותו, עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים ומאסר מותנה לתקופה של שישה חודשים. גם בתיק זה לא הוגשה בקשה לחישוב הפסילה, אלא לאחר האירוע דנן.

ביום 21.3.12 במסגרת תיק 4138-02-11, בבית המשפט בעכו, הוטל על הנאשם, בנוכחותו, עונש של פסילת רישיון לשישה חודשים, ומאסר מותנה למשך 4 חודשים. כב' השופט בכר קבע בגזר הדין כי הפסילה תחושב מיום גזר הדין, למרות כל הפסילות הקודמות שטרם חושבו.

מכאן כי בעת האירוע דנן, ביום 1.7.12 היו לחובת הנאשם לפחות ארבע עונשי פסילה שטרם חושבו ובנוסף עונש הפסילה שהוטל על הנאשם כשלושה חודשים קודם לכן, בידי כב' השופט בכר. כמו כן היו לחובתו שלושה מאסרים מותנים ברי-הפעלה.

מעבר לעבירה של נהיגה בזמן פסילה יש לזכור כי רישיונו של הנאשם אינו תקף מאז שנת 2004, לחובתו עבירות חוזרות של נהיגה בלא רישיון תקף, והמאסרים המותנים שהוטלו עליו, הינם ברי הפעלה גם בשל עבירה זו, בלא קשר לעבירה של נהיגה בזמן פסילה.

יתרה מזו, פרט לעבירת הנהיגה עצמה, הגדיל הנאשם לעשות, ובעת שנדרש לעצור, יצא מרכבו ונמלט רגלית מהשוטרים, עד אשר נתפס לאחר מרדף, כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין.

אין צורך להרחיב בעניין חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה וכבר אמר בית המשפט העליון:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סטירת לחי" לשלטון החוק. הקלת הראש בעבירה זו תשמוט את הבסיס תחת כלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה.

במקרה דנן לחובת הנאשם כאמור חמישה עונשי פסילה, אולם הוא התעלם מהם והחליט כי הוא רשאי להמשיך ולנהוג על אף כל ההחלטות בעניינו, ועל אף שאינו מחזיק ברישיון נהיגה תקף מזה שנים.

ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, נעה הענישה הראויה בדרך כלל בין מאסר מותנה למאסר בפועל לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות וזאת לצד פסילת רישיון הנהיגה לתקופה משמעותית. חומרת העונש תלויה בעיקר בנסיבות, ויש להבחין בין נהיגה בזמן פסילה אשר הוטלה בהיעדר התייצבות או פסילה אשר לא חושבה עקב היעדר רשיון תקף, לבין מקרה בו אדם נפסל בנוכחותו, ובתוך תקופה קצרה לאחר גזר הדין חוזר ואוחז בהגה. כנסיבות חמורות במיוחד תיחשבנה ביצוען של עבירות נלוות לנהיגה בפסילה, כגון נהיגה בשכרות, אי ציות לשוטרים או תאונת דרכים.

במקרה דנן, חלק מהפסילות אכן לא חושב בשל אי הגשת בקשה מתאימה, והנאשם יכול היה להביא לסיומן, אולם לפחות הפסילה האחרונה שהייתה לתקופה של שישה חודשים, הוטלה על הנאשם כשלושה חודשים לפני המקרה, דהיינו לא יכולה להיות מחלוקת שידע היטב כי הוא נוהג בזמן פסילה שהוטלה עליו לא מכבר.